תוכן עניינים:
הגדרות קונבנציונאליות למילה טראומה
שינוי מחשבה
הדחקת טראומות
הטראומה יוצרת חותם
להוציא את הצ'יפ
הסוגים השונים של הטראומה
הגדרות קונבנציונלית למילה טראומה
בטיפולי כוליות אני עוסקת בעיקר אצל מטופלי בשחרור מטראומה.
ההגדרה שלי ל טראומה שונה מאד מאותן הגדרות במילון או בשימוש היום יומי. לכן החלטתי להסביר למה אני מתייחסת במילה טראומה ומה הן סוגי הטראומות השונות.
במילון אבן שושן מוגדרת המילה טראומה הנוסח הבא:
1." חבלה בגוף מפגיעה חיצונית – מכאנית, כימית, חשמלית וכדומה.
2. זעזוע נפשי קשה שהשפעתו עלולה להיות ארוכה".
בוויקיפדיה – מגדירים גם כן כמו במילון אבן שושן שני סוגי טראומות עיקריות.
"טראומה היא פגיעה בגוף או בנפש, שמקורה, בדרך כלל, חיצוני. יש שני סוגי טראומות טראומה גופנית וטראומה נפשית. בשפת היום-יום מתייחס המושג טראומה כמעט תמיד לטראומה נפשית למשל, אובדן קרוב משפחה אהוב גורם לטראומה עמוקה.
טראומה גופנית או פציעה היא מצב דינמי שבו הגוף מתמודד עם פגיעה שמקורה, בדרך כלל, חיצוני. בשפה הרפואית, לעומת זאת, משמש המושג, בדרך כלל, לטראומה גופנית למשל, יחידת הטראומה של בית החולים"
ההגדרה שלי למילה טראומה
אני רוצה להסביר למה אני קוראת טראומה. וכן להסביר על סוגי טראומות שונים. טראומה – כל אירוע שקרה שהשאיר את חותמו גופנית, נפשית ורוחנית, שבעקבותיה אני יוצר מחשבה בתוכי שהיא למעשה הסקת מסקנה על החיים. אותה מחשבה בדרך כלל משרתת אותנו איזה תקופת חיים עד שתבוא מחשבה אחרת ותשנה אותה זה יכול לקרות גם אחרי כמה גלגולי חיים.
כל אדם עבר הרבה טראומות בחייו שהשאירו את חותמן על אישיותו. קיימות אף טראומות שכלל לא זוכרים, ואשר השלכותיהן הנפשיות, ממשיכות לפעול ולחיות כאילו ממש ברגע זה הן התרחשו.
הסקת המסקנה היא תמיד מחשבה שלאחר האירוע האדם מסיק אותה ועכשיו אותו אדם חי לאורה. המסקנה היא מחשבה שבאותו זמן מאד עוזרת לו בחיים אך בשלב מסוים היא זו שחוסמת אותו.
בחוקי היקום יש אקסיומות שאי אפשר לערער אותן. הן נקראות "חוקי היקום". אחת האקסיומות הקשורות לטראומה היא "מחשבה תמיד מראה שהיא צודקת".
כלומר שבתת מודע שלנו יש איזו מחשבה עמוקה היושבת לה, בלי שאנחנו מודעים לה. אנו חיים לצילה והיא תמיד מראה לנו שהיא צודקת וכמה היא נכונה.
שינוי מחשבה
אם המחשבה הזו שטחית כלומר, אנחנו מודעים אליה, כל הסיפור פשוט מאד. אנחנו פשוט משנים את המחשבה כמו שכתוב בכל ספרי החשיבה החיובית ( הסוד, כוחו של התת מודע ועוד..) אך מה קורה אם הטראומה נדחקה עמוק בתת מודע?
מה אם יושבת לה מחשבה עמוקה מאד שנוצרה בעקבות טראומה קשה ואנחנו בכלל לא מודעים שאנו חיים לאורה?
כאן הסיפור מתחיל להשתבש, או כמו שאומרים לי הרבה אנשים הייתי בסדנאות רבות, עשיתי עבודה, כתבתי, שיננתי, אך שום דבר לא זז אני בעצם באותו מקום.
רוב האנשים מדחיקים טראומות קשות
הטראומה שחווים מהחיים האלה, ואנחנו מודעים לה זה עוד המקרה הקל. חיילים מודעים שהיו במלחמה או אנשים שחוו פיגוע מודעים לטראומה שקרתה להם. יתכן שהם לא מודעים לטראומה ואז הם נמצאים בהכחשה.
לדוגמה מפקד הכבאים באסון השריפה בכרמל אמר בטלוויזיה "שהכבאים חזקים והם ממשיכים קדימה". – יפה.
אך הכבאים שחוו את הטראומה של השרפה על הכרמל, כל אחד עמוק בתוכו חווה טראומה שונה, אשר בעקבותיה הוא הסיק מסקנה ועכשיו הוא יחיה לאורה. בשביל להיות חזקים ולהמשיך הלאה, הם צריכים לדחוק עמוק את אוסף הטראומות הקשות שחוו במשך הימים האלה, הם דוחקים את אותם רגשות קשים, את הכאב אדיר של פחד מוות, תסכול, חוסר אוניםץ. כדי לא להרגיש אותם רגשות הם דוחקים אותם עמוק עמוק ברובד האנרגטי בצ'אקרות ויוצרים חסימות כדי לא להרגיש אותן יותר. אך הן ממשיכות להתקיים ולפעול.
טראומה יוצרת חותם
למעשה כל טראומה יוצרת בתוכנו חותם בשפת הקבלה – תיקון בשפת הפסיכולוגיה – התניה בשפתית מעין שבב אלקטרוני. ( אין לי דימוי כרגע יותר מוצלח מזה ). בכל מוצר אלקטרוני, מחשבים טלפונים וכד' יש מערכת שלמה של צ'יפים או שבבים בעברית. כל לחיצת כפתור מפעילה באופן אוטומטי את כל התוכנה הגדולה שהיא מכילה.
בדומה לכך גם אנחנו בני האדם פועלים. קיימים צ'יפים הנמצאים בגוף האנרגטי באזורי הצ'אקרות שברגע שלוחצים על הכפתור הן מתחיליות לפעול. מי שרוצה דוגמאות חיות יכול להתבונן במשפחתו. הרי תמיד הילדים יודעים על איזה כפתורים ללחוץ כדי להפעיל את הוריהם. או בני זוג היודעים את כל הצ'יפים הרגישים אצל בני זוגם.
כל צ'יפ מכיל את כל התסריט של האירוע הטראומתי, את כל החוויות הרגשיות שחוו באותו זמן, ואת המסקנה המחשבתית שנוצרה בזמן האירוע.
כל אדם מכיל הרבה מאד חותמים כאמור בדומה לצ'יפים וחי לפיהם באופן אוטומטי. עכשיו כשהוא רוצה לשנות את עצמו, מאד קשה לו למרות שהוא יודע שאינו רוצה להתנהג כמו שהוא מתנהג.
להוציא את הצ'יפ
סיפר לי אדם על הצ'יפ ( התניה ) שמנהל אותו באופן אוטומטי.
למרות שהוא אדם חכם במשרה בכירה מאד, הוא אינו יכול להשתלט על האוטומט שלו. איך שהוא רואה כוס נופלת ונשברת הוא מתחיל לצעוק ולקלל, זה לא קורה שצלחת נשברת או משהו אחר שנשבר. הוא כל כך חרד שהכוסות לא תשברנה שבכל ישיבה שהוא נמצא הוא חייב להזיז את הכוסות למרכז השולחן שחס וחלילה הכוסות לא תשברנה וקללות וצעקות לא תצאנה מפיו. ילדיו חרדים לא לשבור חלילה כוסות לידו כי מפחדים מצעקותיו, הוא גם צועק שבמקרה נשברת לו עצמו כוס. ברור יש כאן התניה שלמרות שהוא יודע על קיומה אינו יכול להשתחרר ממנה.
הטראומות מתחלקות לכמה סוגים
כל הטראומות לפי תפישתי מחוברות לגוף, לנפש ולרוח. בכל טראומה, גם כביכול רק גופנית הגוף האזוטרי נפגע וכמובן יש טראומות משניות רגשיות, כך שאין אצלי חלוקה טראומות גופניות וטראומות רגשיות, החלוקה אצלי שונה לחלוטין.
הטראומות לסוגיהן השונים
1. טראומות קצרות מועד – חזקות מאד בהשפעתן הן קורות תוך זמן קצר מאד.
טראומות גופניות הן מוכרות וידועות מאד, כי כולם רואים אותן, אלה טראומות שקורות כאירוע אחד פעמי קשה וחזק בעוצמה שלו.
לדוגמה טראומות גופניות – פגיעה קשה בגוף בעקבות תאונה, הפלה, ניתוחים, פציעה קשה, פיגוע, אונס, שריפה וכד'.
תמיד בנוסף לטראומה הגופנית החזקה לגוף, מתלוות לאירוע גם טראומות משניות רגשיות ואנרגטיות קשות שיש לטפל בהן. בדרך כלל הן סבוכות ומחוברות עם עוד טראומות קדומות יותר.
2. טראומות מתמשכות – הן טראומות שמתמשכות לאורך תקופה ארוכה. אלה טראומות קשות כי האנשים פיתחו הסתגלות אליהן, ולעיתים אף לא רואים שהם חיים בתוך טראומה. למשל ילדים המוכים לכל אורך ילדותם, או השפלה מתמשכת מההורים או מחברי הכיתה או בצבא וכדומה.
טראומות מתמשכות אלה דורשות זמן רב בכדי להוציא אותן. תמיד הן קשורות לרבדים עמוקים וסבוכים של עוד טראומות הדומות להן.
3. טראומות "קלות" – אלה טראומות שנראות מאד "קלות" כמו לעבור דירה או בית ספר או אפילו להחליף עבודה. לעיתים קשיי הסתגלות למקום החדש יכולים להיות מאד טראומתיים. סיפרה לי מנהלת סניף בנק שאפילו שהיא באותה עבודה, כל פעם שהיא עוברת סניף לוקח לה זמן להסתגל. היא הייתה מספיק מודעת לעצמה שיכלה לומר "תמיד זה טראומתי בשבילי." רוב האנשים לא מודעים למה שהם עוברים.
4. טראומות "שמחות" –טראומות אלה מספרים אותן תמיד בהקשר של שמחה אך הן הרבה פעמים ארועים מאד טראומתיים שלא מספיק מודעים להם. לעלות לישראל
( האתיופים חוו אוסף קשה מאד של טראומות כאשר עלו לארץ) או לידה למשל. לא מדברים על הרבה דיכאונות לאחר הלידה. יכול להיות גם ימי הולדת ועוד.
5. טראומות אבלות – אדם קרוב נפטר, געגועים חזקים, קשיים בתפקוד, הרגשת נטישה וכעסים רבים עולים. קשיים לעבור את תהליך האבלות.
6. טראומות שלא זוכרים – טראומות בחיים האלה אך אנשים בכלל יכולים לזכור ובכלל לא מודעים לקיומן. למשל: כעוברים ברחם, שספגנו את הכאב ועצב של האם את הפחדים והחרדות שלה. או בזמן הלידה, או הניתוק הקשה מהאם והשהייה בחדר תינוקות בבית חולים. באופן אוטומטי ילודים חשים תחושת נטישה.
7. טראומות של אירוע המוות עצמו – אלה טראומות קשות מאד. אם המוות לא עבר חלק אלא היה מוות טראומתי כמו רצח, מלחמה, תאונה, טביעה וכדומה, לוקח זמן לנשמה להבין שהיא כבר לא בעולם החיים, היא לא מבינה מה קורה לה ומחפשת ליצור קשר עם הקרובים.
8. טראומות מגלגולים קודמים – אוסף עצום של טראומות שאנשים בכלל לא מודעים לקיומן ולאותן מסקנות מחשבתיות שהסקנו בעקבותיהן. אותן טראומות הן שרשרת שלמה היוצרת את הקארמה שלנו. – מומלץ לראות את הגרף.
לסיכום, הטראומות מנהלות את חיינו, ואם אדם רוצה לחיות מתוך חופש אמיתי ולא לחיות מתוך העולם האוטומטי מומלץ לו להשתחרר מאותן טראומות שעוצרות וחוסמות את ההתפתחות שלו.
