הסיבות העיקריות לדיכאון יום ההולדת
הסיבות העיקריות לדיכאון יום ההולדת מתחלקות לארבעה.
1. כל "האין" מופיע בעוצמה גדולה מאד. כל מה שחסר או נדמה שחסר בחיים, מופיע בחשבון נפש נוקב יחד עם בקורת עצמית, ושיפוטיות קשה מאד כלפי עצמם. הם מסתכלים על כל מה שלא השיגו בחייהם.
זה יכול להיות מגוון רחב של "אין" לדוגמא:
* אין לי בן זוג/ או בת זוג
* אין לי ילדים
* אין לי עבודה שאני אוהב/ת
* אין לי כסף
* אין לי חברים טובים
* אין לי אהבה
* אין לי הצלחות/ אני כשלון
* אין לי שום הספק? החיים נגמרים ולא הספקתי כלום.
2 . הפחדים מופיעים כל הזמן, אך שמתבגרים עוצמתם עולה. הכוונה איננה רק לזקנים, אלא גם לצעירים המפחדים להזדקן. בייחוד, שהתרבות היום סוגדת לצעיר וליפה וקשה לה לקבל את הזקנה כחלק היפה של החיים. לדוגמא: בד“כ הפחדים הקלאסיים הם:
* פחד מהזקנה.
* פחד מהשינוים הגופניים.
* פחד מהתכערות – יש יותר קמטים.
* פחד מאי יכולת תפקודית – שכל שאני יותר מזדקן אני פחות התפקד.
* פחד מהמוות – כל שנה מתקרבים אליו יותר.
3. טראומה מהחיים האלה- טראומה קשהשקשורה בלידה עצמה, או בתאריך הסמוך ליום ההולדת. בד"כ אנשים מודעים לטראומה שקרתה להם, בכל יום הולדת הם חווים את הטראומה הקשה שחוו מחדש. למשל: עונש קשה מההורים, מות אדם קרוב, פציעה קשה, פרידה, פשיטת רגל ועוד.
4. טראומה מגלגול קודם- טראומה קשה הקשורה לחיים קודמים, שם הנשמה חוותה כאב עצום בתאריך יום ההולדת.
לדוגמא: מוות קשה וכואב בדיוק בתאריך יום ההולדת. אנשים אלה בד"כ אינם מודעים מדוע הם עצובים ומדוכאים ביום הולדתם, לפי דבריהם, הם פשוט שונאים ימי הולדת.
הסיבה הראשונה היא הנפוצה ביותר והקלה ביותר לטיפול. השנייה קצת פחות נפוצה מהראשונה. לפיתרון שתי הסיבות האלה, הקורא יכול לחולל שינוי בעצמו, אם רק יבין שהפיתרון הוא שינוי המחשבה,
והוא יכול לשנות בעצמו את צורת מחשבתו, עליו ללמוד ולהפנים את ההסברים ואחר כך לתרגל ולתרגל עד שהמחשבה החדשה תהיה חלק אינטגראלי מסה"כ של המחשבות. הסיבה השלישית פחות נפוצה, ויתכן, שכאן כבר דרושה עזרה ע"י מטפל היודע לנקות טראומות. הסיבה הרביעית היא הכי נדירה וגם הקשה ביותר ליצירת שינוי, כאן מומלצת עזרה ממטפל שיודע לטפל ולנקות טראומות מגלגולים קודמים .
פיתרונות מודעות עצמית שיעזרו להפוך יום דיכאון ליום מלא שמחה .
1. הפתרון הראשון הוא להפוך את "האין" ליש. כאן קורא יקר, תקרא, תפנים ותתרגל לשנות את מחשבה .
פעם סיפרה לי זקנה סיפור בעל מסר חשוב מאד, סיפור מאד אישי על עצמה שלקחה הכול כמובן מאילו.
"כשהייתי צעירה מאד התחתנתי עם גבר מקסים. הוא היה בעל נהדר מפנק, מפרגן אוהב, שהחזיק אותי כמו מלכה. גרתי בסג'רה בנוף מדהים, היה לי בית גדול מאד, יפיפה, שמונה חדרים. הייתי נשואה באושר שנים רבות. אך לא ידעתי להעריך זאת, קיבלתי את כל מה שהיה לי כמובן מאילו.
אחרי שבעלי נפטר היו לי מחזרים רבים. בחרתי להתחתן שוב, ובעלי השני היה בעל נוראי שהייתי חייבת להתגרש ממנו. כמו כן, הייתי חייבת למכור את הבית הנפלא שהיה לי, ועכשיו אני גרה בחדר קטן בבית אבות.
רק אחרי שהייתי עם הבעל השני הבנתי כמה הבעל הראשון היה נהדר, אוהב ומפרגן. לצערי, אני לא הערכתי אותו ולא את הבית המקסים שהיה לי. אז, הכול נראה לי ברור שכך זה צריך להיות."
ועוד הוסיפה הזקנה לספר.
"אם הכול היה הפוך אז הייתי יותר מעריכה ומוקירה הרבה יותר.
אם קודם הייתי עם הבעל הגרוע, אז הייתי יודעת להעריך את בעלי הטוב.
אם הייתי גרה בבית קטן בתחילת חיי, הייתי יודעת להעריך את ביתי הגדול.
אלה שחוו קודם קושי ואחר היה להם טוב יודעים להעריך יותר את מה שיש להם." כאן סיימה הזקנה את דבריה ונגבה דמעה מעיניה.
כל הסיפור הזה בא כדי שתהיו במודעות עצמית, ותעריכו את כל הטוב שיש לכם. ברור לי שיש אנשים שקשה להם מאד, כי הכל נראה להם מובן מאילו. אז לא!!! אין מובן מאילו.
ביום הולדת תכירו תודה על כל מה שיש.
קדימה לעבודה, לקחת עט ונייר או לשבת ליד המחשב ולהתחיל לכתוב סעיף אחר סעיף תודה על כל מה שיש. ראשית כל – אני חי/ה ועל זה תודה רבה. הסתכלו על עצמכם כל האברים נמצאים, הם בריאים, יופי תודה. יש לכם איפה לגור? נהדר ! תודה רבה.
יש לכם משפחה, חברים, עבודה וכך תמשיכו ברשימה ועל כל דבר תכירו תודה.
תכללו ברשימה גם דברים הנראים פשוטים והם כל כך מובנים מאליו. למשל: להכיר תודה שיש לי רישיון נהיגה, שיש לי רכב, שלא הייתי מעורב בתאונות דרכים או תאונות עבודה. אם במקרה קרתה לי תאונה, אז תודה שאני חי. הרשימה חייבת להיות ארוכה מאד ולכלול לפחות 50 סעיפים. ככל שתרבו הרי זה משובח.
אחר כך יש לקרוא את הרשימה כמה פעמים עד שמרגישים שהאנרגיה בגוף ומצב הרוח משתנים והשמחה מגיעה. עכשיו אפשר להתחיל את חגיגות יום ההולדת. אני הרבה פעמים אוהבת להשתמש בדימוי של החיים כמו המשחק סולמות וחבלים.
הסולמות אלה כל הצלחות שלנו. והחבלים אלה כל הטראומות שיש לנו בחיים: מחלות, פיגועים, מלחמות, תאונות ועוד…
לכן, כל שנה שכל אחד מצליח במשחק החיים, ועולה בסולם במקום ליפול בחבל, זאת הצלחה גדולה.
במיוחד במדינה שלנו, שיש כל כך הרבה חבלים. אם נפלתי בחבל, והצלחתי בכול זאת לעלות בסולם, איזה יופי זה. אם לעומת זאת, השנה נפלתי בסולם מאיזה סיבה, אז יש לי השנה אתגר לעלות בסולם מחדש.
שנה חדשה, אתגרים ומשימות חדשות. ובכל ההתלהבות לצעוד ולהגשים אותם. זכרו! יש לשמוח ביום הולדת על כל מה שיש ולהכיר תודה על כך.
להמשך המאמר יום ההולדת ומודעות עצמית חלק ג לחץ כאן
לחלק א של המאמר יום הולדת ומודעות עצמית לחץ כאן
מאמר מאת מטפלת, מתקשרת ושמאנית עדנה טופר