מאמר מאת מטפלת ומתקשרת עדנה טופר
יש לי יום הולדת, איזה יום נפלא!!!
בכל העולם מתייחסים וחוגגים את יום ההולדת. כל תרבות חוגגת בדרך אחרת. המשותף לכולם, הוא ציון התאריך כיום מיוחד.
יום ההולדת הינו יום נפלא מלא התרגשות ושמחה, שמחכים לו כל השנה.
רוב האנשים חוגגים את יום ההולדת כיום של שמחה, כייף, חגיגות והרבה מתנות. ביום זה המשפחה והחברים באים ומברכים את החוגג, להמשך חיים מוצלח.
החלטתי לכתוב מאמר על יום הולדת כי זה נושא שעלה הרבה פעמים בשיעורים אצלי. בחלק הראשון של המאמר הקדשתי לאנשים, שקשה להם ביום הולדתם. בחלק השני במאמר התייחסתי לסיבות האופייניות לקשיים. בחלק השלישי הבאתי פיתרונות לדרך לצאת מהדיכאון. ובחלק ברביעי העליתי את חשיבות השמחה, העזרה של היקום ביום ההולדת.
הייתי רוצה לשתף אתכם בשאלה הנשאלת הרבה פעמים: "למה אני צריך לעשות את המאמץ ולשנות את מחשבתי, או להשתנות בהתנהגותי, מה רע שאינני אוהב לחגוג את יום הולדתי?". שאלה חשובה!
התשובה מורכבת משלוש סיבות:
1. החשובה ביותר, מומלץ לחיות את החיים בשמחה ובכיף. לצערי מעט אנשים חיים באמת בהנאה.
2. למה לא לנצל את היום הנפלא, יום ההולדת ולקבל ברכות, יש כוח עצום לברכות אלו, אנרגיה נפלאה המיועדת לתת כוח, אנרגיה והרבה אהבה להמשך החיים.
3. יש לקרוא את החלק האחרון של המאמר כדי להבין את עוצמת העזרה של היקום ביום ההולדת. המאמר בא לעזור לאנשים להגביר את המודעות העצמית.
אומנם להרבה אנשים קשה להבין איך יום הולדת מתחבר לעצב ולדיכאון, אך מניסיון רב בין תלמידי ומטופלי נתקלתי בתופעה זו הרבה פעמים.
אם יש בסביבתכם חבר או קרוב הלוקה בסימפטום, "דיכאון יום הולדת" הפנו אותו למאמר כדיי שיוכל להבין שאינו לבד בשנאתו ליום ההולדת, יכיר את הסימפטומים האופייניים, וילמד איך לצאת מהעצב כך שיכול להפיק מיום ההולדת לא רק יום של שמחה ואושר, אלה גם יום של התחלות חדשות ופריצות דרך נפלאות בחיים.
אוף, מגיע יום הולדתי איזה דיכאון!
דיכאון יום ההולדת נמצא בכל שכבות הגיל, ילדים, נוער מבוגרים וזקנים. בגלל חוסר הבנה של התופעה, בלי כוונה רעה, במקום שיום ההולדת יהיה אירוע שמח ומקרב, הוא נהפך לטראומה קשה ועצובה. .
לדוגמה: הורים ששניהם אוהבי יום הולדת מושבעים. אצלם יום זה הוא שיא החגיגות. הם באים לחגוג לבנם יום הולדת מושקע באירועים יקרים הכל כדי לשמח את בנם, אך אז הם נתקלים בבן שבמקום לשמוח הוא עצוב ומדוכא הסובל "מדיכאון יום ההולדת". הם אינם מצלחים להבין מדוע אינו שמח כמוהם, איננו נהנה מהחגיגה הגדולה שעשו למענו.
לבן קשה להבין ולהסביר בדיוק מה קורה לו. ההורים מתחילים להיעלב, הם במחשבה שהבן לא מעריך אותם, על כל מה שהם עשו למענו. כל ההשקעה שלהם הולכת לטמיון, והם נעלבים, כועסים, ואולי גם מענישים את הבן שילמד לקח להעריך מה שנותנים לו. כך נוספה לבן עוד טראומה, הוא מרגיש עוד יותר לא בסדר, ושונא את עצמו ואת יום הולדתו. ביום הולדת הבא הבן יהיה עוד יותר עצוב ומדוכא.
האם אפשר לצאת ממעגל הקסמים הזה? כן, אפשר. דיכאון יום הולדת איננו דיכאון קליני, הוא דיכאון בן כמה ימים, ובד"כ אנשים יוצאים ממנו בכוחות עצמם ככל שמתרחקים מהתאריך של היום הולדת. פשוט ביום ההולדת במקום לשמוח, הם עצובים . המשפטים השגורים אצלם הינם במקרה הקל "אני לא חוגג ימי הולדת", ועד למקרים קשים יותר :
אין לי למה לחיות.
החיים לא שווים.
מה אני עושה עם החיים שלי.
לא רוצה לראות אף אחד.
לא הצלחתי לעשות משהו עם החיים שלי.
אני בודד ועצוב.
מה כבר אפשר לשמוח שהזדקנתי בעוד שנה.
מלאכית קטנה
אלה משפטים שלצערי שמעתי מהרבה תלמידים וממטופלים שלי אשר ביום הולדתם הם עצובים מאד. כל אחד והסיבות שלו, חווים עצב, מרבים לבכות, ונכנסים לדיכאון.
יש כאלה שהדיכאון מתחיל אצלם כמה ימים לפני היום הולדת, השיא ביום ההולדת ולאחר מכאן לוקח להם זמן לאסוף את עצמם ולצאת מהדיכאון.
האנשים שפגשתי היו בד"כ מאד אינטליגנטים, ומכל מגוון האוכלוסייה, אך יחד עם זאת הם אינם אוהבים את יום הולדתם, קשה לראות אנשים שבתקופה הכי יפה מימות השנה, כאשר רוב האנשים חווים שמחה הם חווים עצב.
כמובן הם אינם יוצאים לחגוג את יום הולדתם, "בשביל מה" הם אומרים? הם שונאים מסיבות הפתעה, הם שונאים שמשפחה וחברים מצלצלים ומברכים אותם.
בשבילם, יום הולדת אצלם שווה עצב, בכי, תחושת אכזבה, בדידות ועוד. רובם עושים את הכל כדי להיות לבד עם עצמם, העצב, הבכי ותחושת הבדידות הולכים וגדלים ומזינים את עצמם עוד יותר.
הגדילה לעשות תלמידה שלי שנכנסה לדיכאון באופן אוטומטי, כי ראתה בלוח שנה שיום הולדתה מתקרב.
אחרת סיפרה לי, שביום הולדתה בכתה כל היום, ורצתה למות. חברים הזמינו אותה לצאת לחגוג, והיא בעקשנות סירבה. היה לה יום קשה מאד.